נדחה ערעור הסנגוריה כנגד חומרת העונש של מורשע בשימוש בת"ז מזויפת כדי לעבור במחסום

בפניי ערעור הסנגוריה, המכוון כולו כנגד גזר הדין שפסק ביהמ"ש למערער. בנסיבות אלו, משבחנתי את כל התשתית הרלוונטית לתיק, הגעתי למסקנה, כי אין לערעור זה על מה שיעמוד.

בתאריך 4.12.08, גזר ביהמ"ש דלמטה על המערער 5 וחצי חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, בצד 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 2,500 ש"ח. לעונש זה בא ביהמ"ש לאחר שהרשיע את המערער בכך, כי רכש מאחר תעודת זהות מזויפת וניסה באמצעותה לעבור במחסום עין יעל, מהאזור לתחומי מדינת ישראל.

עתירתה של הסנגוריה, מכוונת בנסיבות אלו, להפחתה ניכרת בעונש המאסר שהוטל על המערער, זאת הואיל והעונש חורג באופן בולט מרמת הענישה הנהוגה בתיקים אלו והוא איננו מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער.

הסוגיה המרכזית אשר הכריעה את הכף בעניינו של המערער, הייתה התנהגותו בעבר והרישומים הפליליים שהיו לכך במשטרת ישראל. ביהמ"ש מונה בנסיבות אלו שורה של עבירות קודמות אשר מצביעות על כי העורר לא לומד את הלקח ופעם אחר פעם הוא שב ומועד בעבירות דומות. אגב כך, מגיע ביהמ"ש למסקנה כי אין למערער להלין אלא על עצמו:

"כאשר הנאשם עומד בפעם השלישית בפני ערכאה משפטית בגין אותה עבירה, וזאת למרות שגם בפעמיים הקודמות כבר ריצה עונשי מאסר לא מבוטלים, וכן כשמדובר במי שיש לו עבר פלילי גם בגין עבירות נוספות, לא מצאתי כי ניתן להקל בעונשו של הנאשם וליתן משקל רב לנסיבותיו האישיות כפי שהציגן, היותו נשוי ומטפל באביו שהינו סובל מבעיות רפואיות."

אין כל ספק כי בנסיבות הקיימות ראוי המערער לעונש שהוטל עליו. ייתכן כי בנסיבות רגילות היה מקום להתחשב בכל אחת מנסיבותיו האישיות ולהקל בעונשו. אולם, כך מסתבר, בענייננו מחייב האינטרס הציבורי להרתיע את המערער, לחנכו ואף ללמדו לקח. יעשה המערער חשבון נפש, יבטיח לעצמו כי לא יכשל עוד במסגרת עבריינית זאת ורק לאחר מכן יוכל להשתחרר עם מחילתה של הסביבה למעשיו.

משלא מצאתי כל נימוק להתערב בפסיקתו של ביהמ"ש דלמטה החלטתי להורות על דחיית הערעור.

ניתן היום, 18 בדצמבר 2008, כ"א בכסלו התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: